בבוא הבוקר
כשהאור נדחף דרך הסדק
הוא התכרבל על הריצפה שרוע כחדק
הוא מתח את ידיו ושפשף את עיניו
ופרץ בבכי מר על פניו.
’מה קרה?’ הדבורה אמרה נבהלת
בוא נצא אל הדרך—היום יום של תכלת!
מחוץ לארזג נדלג אל חלום
נבזבז אף לא רגע של שמחה ושלום‘.
9