הוא ישב בארגז שפוף ושקט
הצללים והחושך מפחידים עד אין קץ
פתאום מסדק בקיר נשמע צליל
ודבורת-דבש פזמנה שיר שמח בגיל.
’צא מהארגז’ ,היא שרה בנועם
בוא לשחק באור-שמש מדי פעם
בא נא נרקוד ונשיר בקול רם
באמצע הלילה וגם באור יום‘.
1