Today, the 5th of Av, marks 30 years since my father, Haviv Shimoni, passed away at 61. Haviv, meaning “the beloved one,” was loved by all who knew him. As a member of the Jerusalem City Council, member of the Knesset, and a leader of the Kurdish community in Israel, he confronted the ethnic inequality between European and Middle Eastern Jews in Israel, and was respected for his unwavering commitment to equality and justice. He envisioned an Israeli society where cultural diversity was cherished, and all Jews could pursue their dreams.
During the nine days of Av, Jews mourn the destruction of the temples in Jerusalem and hope for the coming of the Messiah. The literal meaning of this day is “God consoles father.” Though my father had much more to give, on this day, God soothed him and comforted us. The mantra of his life, “Do good and pursue peace” עשה טוב בקש שלום ורדפהו resonates with the promise of this significant day. In his own way, my father brought us closer to a time when sorrow will turn to joy, mourning to celebration, and darkness to light.
My father’s headstone, a rough boulder found in a Jerusalem field. His poem reflects the hope of the Jewish people and the passion that guided him throughout his life:
“…and wide green expanses are sweeping here and up above, and the wonderment of life will continue to beat in the heart, forever…” ומרחבים ירוקים פרושים מפה ומעל ותמיהת החיים עוד תפעם בלב לבאות
This week, on the 2nd of Av, we also remembered my father’s sister, our dear Aunt Zadika, who like her name was a righteous woman. Her kindness, her laughter, warm hugs, wise advice and delicious food are cherished memories that will always live in our hearts 
May their memory be Blessed 🙏🔯💙
היום, ה’ באב, מלאו 30 שנה למותו של אבי, חביב שמעוני, שנפטר בגיל 61. חביב היה אהוב על כל מי שהכיר אותו. הוא היה אדם כריזמטי עם מוח חד ואישיות חסרת פחד, שפעל למען העניים וחסרי הקול, והתמודד עם האפליה האתנית בין יהודים אירופאים ליהודים יוצאי ארצות המזרח בישראל. כחבר מועצת העיר ירושלים, חבר הכנסת ומנהיג הקהילה הכורדית בישראל, הוא היה נערץ בזכות מלחמתו לשוויון וצדק. הוא חלם על חברה ישראלית שבה מכבדים את המגוון התרבותי, וכל היהודים זוכים להזדמנות שווה להגשים את חלומותיהם.
בתשעת הימים של חודש אב, יהודים מתאבלים על חורבן המקדש בירושלים ומצפים לבוא המשיח. המשמעות המילולית של היום הזה היא “אלוהים מנחם האב”. למרות שלאבי היה עוד הרבה לתרום, ביום הזה אלוהים ניחם אותו וגם אותנו. המנטרה של חייו, “בקש שלום ורדפהו, עשה טוב”, משתלבת עם ההבטחה של היום המשמעותי הזה במסורת היהודית. בדרכו שלו, הוא קרב אותנו לזמן שבו הצער יהפוך לשמחה, האבל לחגיגה, והחושך לאור.
המצבה של אבי, סלע גס שנמצא בשדה בירושלים, נושאת שיר שהוא כתב בגיל 13. השיר משקף את התקווה של העם היהודי והתשוקה שהובילה אותו לאורך חייו:
“…ומרחבים ירוקים פרושים מפה ומעל,
ותמיהת החיים עוד תפעם בלב, לנצח…”
🙏יהי זכרם ברוך
